תגידו ברילוצ׳ה בלי להגיד ברילוצ׳ה. אז נכון שהיא שופעת אגמים מרהיבים, פסגות מושלגות, אתרי סקי אטרקטיביים ובשר עסיסי כמו שלא טעמתם מעולם, אבל האמת שברילוצ׳ה מפורסמת בעיקר בזכות השוקולד הנדיר שלה. יש פה כל כך הרבה מה לעשות, ועדיין, השוקולד הוא זה שמצליח להחרט בבלוטות הטעם ולהשאיר זכרונות מתוקים אצל המטיילים לשנים קדימה. נגיד את זה ככה, אם חובבי יין נוסעים לטוסקנה, חובבי היסטוריה נוסעים ליוון וחובבי אופנה מכוונים לפריז או למילאנו, אז אין ספק שחובבי שוקולד רואים בברילוצ׳ה נקודת עצירה הכרחית בטיול שלהם לדרום אמריקה.
אז איך התחיל הסיפור של ברילוצ׳ה עם השוקולד?
ברילוצ׳ה, ששוכנת באיזור פטגוניה שבארגנטינה, משכה אליה במאה ה-19 מהגרים אירופאיים, בעיקר מגרמניה, אוסטריה ושוויץ, שלוש מדינות שגם להן יש היסטוריה ענפה עם מוצרי הקקאו. אותם מהגרים, שהתגעגעו לטעמי השוקולד העמוקים והממכרים מבית, החליטו לעשות מעשה ולייבא איתם גם את מנהגי הכנת השוקולד עליהם גדלו. באמצעות התשוקה שלהם לממתקי הקקאו, הדיוק בטעמים, וטכניקות הבישול הייחודיות שהביאו איתם, הם הפכו את השוקולד המקומי לאחד האיכותיים והמפורסמים ביותר בעולם.
כל שנה, בסביבות מרץ-אפריל, מתקיים בברילוצ׳ה פסטיבל השוקולד המקומי (Fiesta del Chocolate), שבו כל התוצרת מוצגת לראווה, יחד עם פסלי שוקולד ענקיים, תהלוכות צבעוניות וחגיגה שכולה ריחות וטעמים, במיוחד ברחוב מיטרה (Mitre) , שהוא הרחוב הראשי והמוקד העיקרי לכל הפעילויות בימי הפסטיבל.
דברי מתיקה נוספים תוכלו גם למצא בשאר מרכזי השוקולד של ברילוצ׳ה, כמו ממו, טורטה ובונטי, שמאד מומלץ לבקר בהם ולטעום את הפרלינים ומוצרי השוקולד המיוחדים שלרוב נוהגים לשלב בהם גם אגוזים ופירות יער.